בחוף זה המוכה מלחמה, האם מאבדת את בתה. זו נאספת על ידי קבוצת פליטים, המרכיבה יחד מעין להקת קרקס קטנה: מוזיקאי עיוור, חירשת פעלתנית ונער לוליין שומע ורואה.
הופעתה של הילדה בחייהם תחולל שינויים שיטלטלו את עולמם של כל חברי הלהקה וישנו את גורלם.

בעוד הילדה גדלה ומתפתחת , ממשיכה האם החירשת לחפש אותה ולנוע במעגלים אין סופיים של יאוש נצחי. בעולם זה, של מלחמה, פליטות וחוסר, מתפקדת אסופת האנשים הזו כמשפחה חלופית.

סיפור בתשע תמונות על פליטות והגירה, שייכות ומשפחה, אהבה ואובדן, ילדות ונשיות, ראיה ועיוורון.

יצירה מקורית, רבת דמיון ומעוררת השראה. הצגה תיאטראלית שארוגים בה קונפליקטים אוניברסאליים, אישיים ואנושיים.

בימוי עמנואל פינטו | עיצוב תפאורה זוהר שואף | עיצוב תלבושות קלאודיה מנוקיאן | מוסיקה אבי בללי | עיצוב וידיאו נמרוד צין | עיצוב התאורה זיו וולושין | ייעוץ אומנותי עופר עמרם | עוזר במאי נטע יונה | שחקנים אלאא ציאד, אליסה זאנו, חזי אליהו, נדב ניר, נורית שלום ושחר שמואלוב | תרגום לשפת הסימנים ליאורה דמטר ונעמה בן אהרון

 

"עד שייקטף התפוח" הופק בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות:

לא נמצאו אירועים

אנחנו צריכים אתכם איתנו!
דילוג לתוכן