"כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם…"- אומרים, ומדגישים את חשיבות המפגש בינם לבין הקהל, ואת הצורך בקשר, שהוא קיומי לא פחות מהצורך בלחם- עבור כולנו.

 

החזרות להצגה ארכו כשנתיים, במשך חודשים רבים נבדק תהליך אפיית הלחם והתאמתו לבמה כיחידת זמן משותפת לשחקנים ולקהל. תוך כדי העיסוק בלחם, שהוא הרבה מעבר לסך כל מרכיביו, הועלו רגעי אושר קטנים, זיכרונות, חוויות וחלומות של השחקנים ונמצאו דרכים חדשות לתקשורת כקבוצה וכאנסמבל תיאטרון. במהלך העבודה התנסו המתורגמנים לשפת סימנים בחוויית המגבלה החושית היומיומית של עמיתיהם השחקנים, וזאת בכדי להכיר טוב יותר ובאופן פיזי את חייהם.

 

במהלך ההצגה שומע הקהל מכות תוף המסמנות לשחקנים שינוי סצנה. רוב שחקני התיאטרון אינם רואים את היד המונפת ואינם שומעים את צליל התוף אך בכל זאת מגיבים לסימן. בתהליך איטי ומורכב למדו השחקנים להרגיש את הוויברציות המופקות מן התוף גם ממרחק, וכך נמצאו עוד אמצעי תקשורת ודרך לשלב את הדרמה האנושית הייחודית כל כך לקבוצה, עם הדרמה הבימתית.

 

משך ההצגה:  כ-90 דקות

בימוי עדינה טל | עיצוב תפאורה איתן רונאל | ביצוע תפאורה מאיר בן חקון, אלון לוי | עיצוב תלבושות דפנה גרוסמן | מוסיקה מקורית אמנון בהעם | עיצוב תאורה אורי רובינשטיין | אביזרים לירון קורן | "רוקד צמוד" מילים, לחן וביצוע צבי טל | "שוק איטלקי" (מבוסס על שיר עם נפוליטני) ביצוע צבי טל

 

ההצגה זמינה על פי דרישה עם כתוביות בספרדית, ערבית, צרפתית, אנגלית, רוסית וקוריאנית.

אנחנו צריכים אתכם איתנו!
  • אגודת הידידים
  • התנדבות
  • תרומות
דילוג לתוכן